201 ההתיישבות הבדווית בנגב בבעלות המסורתית הבדווית . גם המערכת המדינתית הישראלית לא השמיעה קול אחיד השולל את זכויותיהם הקרקעיות של הבדווים . לעיתים בחשאי, כגון בדוח ועדת ויץ, 80 ולעיתים בגלוי, כגון בחוק רכישת מקרקעין בנגב ( חוזה השלום עם מצרים ) ובדוח ועדת גולדברג, 81 הכירו גורמים רשמיים חשובים בזיקתם החזקה של הבדווים לקרקעות הנגב שבהן החזיקו ואשר אותן עיבדו מזמן קדום . השילוב הזה, של חקלאות נרחבת, מערכת התיישבותית וקרקעית מסודרת והכרת השלטונות בבעלות המוקצית, מעיד בבהירות כי חלק ניכר מקרקעות צפון הנגב לא היו – ואינן – קרקעות "מתות", אלא מרחב ילידי, מיושב ומעובד ברובו, בעל מסורת, חוקים וחברה מתפקדים ואוטונומיים במובנים רבים . שאלת הילידות מרכזית לעניינו בספר זה, ולה מוקדש הפרק הבא . 202 פרק שישי 170 פרק שישי משרטטי המפות, כמו - גם קשיים אובייקטיביים בסימון גבולות בלתי - נראים בין שבטים ומיקומם של מאות יישובים קטנים, הניעו אותם להתעלם תכופות מיישובים בדווים פרטניים, ולהעדיף את הסימון הקל יחסית של כלל האזור השבטי באמצעות שם הפרוש על אזור גיאוגרפי ללא גבולות ברורים . לחיזוק טענתנו בדבר קי...
אל הספר