106 פרק רביעי בבעלות הבדווים בעבר . במהלך תקופה זו, הסדר המקרקעין לא חל לרוב על אדמות באזור הסייג . גישה זו השתנתה בשלהי שנות ה - 60 . כפי שתיארה ועדת גולדברג, "העימות החזיתי על קרקעות הנגב בא לידי ביטוי משהוכרז ב - 1971 . 5 . 2 על הליך הסדר קרקעות בנגב הצפוני" . 6 בשנים 1979 - ,1971 הוגשו לפקיד ההסדר 3,220 תביעות בנוגע לזכויות על שטח של קרוב ל - 5 . 1 מיליון דונם בנגב . 7 חלקם נפסלו על הסף, כפי שיוסבר בהמשך . ההיקף הסופי של תביעות מטעם בדווים בהן הכירה המדינה כנתונות לבירור בתהליך הסדר המקרקעין היה 778,856 דונם . 8 התביעות התייחסו למצב הבעלות על הקרקע בשנת 1948 והקיפו שטח שהשתרע מאזורי ערד ודימונה במזרח ועד אזור נתיבות במערב ( לשעבר ואדי שריעה ) , ומאזור רהט ועד אזור הר הנגב בדרום, כאשר עיקר הקרקעות הנתבעות נמצא באזור הסייג . התביעות נחלקו לשלושה סוגים עיקריים : ( 1 ) אדמות שהיו מוחזקות בידי התובעים בעת הגשת התביעות ( על שטח כולל של כ - 387,000 דונם, להערכת ועדת גולדברג ) ; ( ב ) אדמות שהוחזקו בעבר, אך לא בהווה, בידי תובעים שהיו ברובים עקורים פנימיים ; ו - ( 3 ) אדמות שהוחזקו בהווה בי...
אל הספר