גישת קדימ"ה: היבטים התפתחותיים

חטיבה שנייה : הוראה מותאמת פרופילים 133 המכלילה . בניסוי הוצגו לפני ילדים בגילאי ארבע וחמש שני סוגים של בעלי חיים : סוסים ופרות . הילדים הסכימו כי סוסים ופרות הם חיות, והוסיפו כי ישנם שישה סוסים ושתי פרות . לאחר שהסכימו כי יש שישה סוסים ושתי פרות וכי כולם חיות, נשאלו הילדים : ''האם יש כאן יותר סוסים או יותר חיות" ? והם ענו : "יותר סוסים, כי יש רק שתי פרות" . כדי לבדוק אם הם הבינו את השאלה ביקש הנסיין בכל פעם, מכל נבחן, לחזור על שאלתו . לאחר שהוא חזר על השאלה בצורה נכונה, שאל הנסיין : "האם יש כאן יותר סוסים או יותר חיות" ? והילדים חזרו על התשובה כי יש יותר סוסים מחיות . ניסוי זה מראה כי ילדים בגילאים אלו משווים בין סוסים לבין פרות, למרות דברי הנסיין . פיאז'ה מסביר זאת בכך שהם אינם יכולים לחשוב על סוסים בשני "כובעים" שונים : סוסים ( פרט ) וסוס כבעל חיים ( כלל ) , בעת ובעונה אחת . מאחר שהתשובה לשאלה זו דורשת יכולת הכללה וחשיבה אנליטית, הניסוי מראה כי ילדים קטנים מתקשים להתייחס גם לפרט וגם לכלל . אופן חשיבה זה מתפתח עם השנים ובעיקר בתחילת שנות בית הספר . ניסויים אחרים מראים את הקושי שלהם ל...  אל הספר