90 קוראים קדימ"ה באופן כללי מסגלים לעצמם תחושת פאסיביות בלמידה . הם מתכנסים לתוך הקשיים שלהם ולא רואים כיצד ניתן לצאת מהם . המוכנות הנפשית והאמונה של המורה ביכולת האמיתית של הילד להתקדם משדרת גם החוצה, לילד עצמו, אמונה שאפשר להצליח . הסתכלות כזו היא גם הסתכלות הוליסטית . המורה לוקחת בחשבון גם את הצדדים הרגשיים ( ולעיתים הצדדים ההתנהגותיים שמלווים קשיים רגשיים ) ויודעת כיצד לחלץ את הילד ולרתום את כוחותיו לעבר הצלחה . לצורך כך עליה להיות מצוידת גם בכלים לזיהוי ולאיתור של קשיים על מנת להפחית ביטויים רגשיים שליליים בנוגע ללמידה ולחדור מבעד לשריון של ילדים שכבר נכשלו בקריאה . בהקשר לזה אזכיר את התהליך שעבר אייל . אייל, בן שש וחצי, נשאר שנה בגן תלמוד תורה, גן שבו לומדים לקרוא . למרות גילו הצעיר, הוא כבר עבר חוויות לא פשוטות בחייו הקצרים . אימו נפטרה כשהיה צעיר יותר והוא נותר עם אביו ואחיו הקטנים . נוסף על כך חיה המשפחה באזור סיכון בו החרדה מלווה את שגרת היום-יום . הסיבות להשארתו בגן, מלבד הסיבה שלא רכש את הקריאה, היו רגשיות . הצוות החינוכי ופסיכולוגית הגן חששו כי מצבו הרגשי של אייל לא יאפשר ...
אל הספר