280 ת מ י ס מ ו ל ק ל י א ו עיון מדוקדק בחוק ועדות החקירה ומקורות התקנתו מלמד שכוונת המחוקק הייתה להקים מוסד שכל תכליתו לחקור ולא לשפוט, וכי בידיו כלל הכלים לעשות זאת, משני טעמים : שלא כמו השופט האדוורסרי, אשר יושב וממתין לראיות שהצדדים א . יבחרו להביא בפניו, הוועדה רשאית לנקוט מהלך פרו-אקטיבי של איתור ראיות והבאתן לפניה . הוועדה אינה כפופה לדיני הראיות, ויכולה לקבל גם ראיה שהייתה ב . נפסלת בבית המשפט . דומה כי לאור הביקורת שהעליתי על אודות אי-היכולת של בתי משפט לדון ב"פרשות היסטוריות" מפאת ההבדלים המתודולוגיים בין מחקר היסטורי לבין הליך משפטי — ועדת חקירה ממלכתית יכולה להוות כלי מצוין לחקירה של פרשות בעלות גוון "היסטורי", בהיותה שילוב של ועדה בעלת מעמד ציבורי איתן, מכוח העובדה שחבריה מתמנים לא על-ידי הממשלה שהחליטה על הקמתה, אלא על-ידי נשיא בית המשפט העליון, ומעצם העובדה שבידיה כוחות כפייה וגביית ראיות ממש כמו של בית משפט . בה בעת יש לה הסמכות והיכולת לחקור לעומק ללא כל הגבלה על הראיות שמובאות בפניה, והיא אף מוסמכת — ויש האומרים חייבת — לחתור להשגתן באופן אקטיבי ועצמאי . כל זאת נכון ב...
אל הספר