ס י כ ו ם 277 עליו להכריע בין גרסאות שונות ולקבוע "מה היה" . היסטוריונים השייכים לזרם המרכזי בן-זמננו עומדים על השוני בין דרכי המחקר של שתי הדיסציפלינות, ובעיקר על ההבדלים בין תכליתו של המחקר ההיסטורי ( בירור "האמת" ) לבין תכלית ההליך המשפטי ( עשיית "צדק" ) . ההבדלים נובעים מהשימוש השונה בראיות, מתכלית המחקר לעומת תכליתו של ההליך השיפוטי, וכן משום שלהבדיל מהשדה המשפטי, אין בהיסטוריוגרפיה כלל של "סופיות דיון" . דעתי היא כדעת אלו שמוצאים יותר הבדל מאשר דמיון בין שתי הדיסציפלינות . חרף השימוש של ההיסטוריונים בטרמינולוגיה, בעיקר בזו של כלי העבודה שבה משתמשים המשפטנים, אין דמיון בין המתודולוגיה ומהות עבודתו של ההיסטוריון לבין זו של המשפטן . כפי שראינו, גם המשפטנים חלוקים ביניהם בשאלה זו . יש הסבורים כי מטרת ההליך השיפוטי היא עשיית צדק באמצעות בירור האמת . אם זו המטרה, אזי יש דמיון רב בין מלאכת ההיסטוריון לעבודת השופט, כיוון ששניהם מנסים לברר את "האמת" . לפי גישה זו, דיני הראיות המגבילים את מסד הנתונים שעליו יכול השופט לבסס את פסק דינו פוגמים בתכלית המשפט, שהיא גילוי האמת . גישה זו עולה גם ב...
אל הספר