פרשת שרון־בנזימן

ס י כ ו ם 275 הראיתי כי השופט המחוזי, טלגם, פעל למעשה כאשר "שתי ידיו כבולות לאחור", כיוון שעקב טעמים שבדיני הראיות נמנע מהנתבעים ( בנזימן ועיתון הארץ ) להגיש לו כראיה את הפרוטוקולים של קבוצות פקודות והערכות מצב שנערכו בממשלה, במטכ"ל ובפיקוד הצפון לפני הלחימה ובמהלכה, כמו גם את הפקודות הכתובות שניתנו במטכ"ל ובפיקוד ליחידות השונות . ראיות שנחשפו לאחרונה ( אותם פרוטוקולים ופקודות שנאסרה הגשתן כראיות ואף לא תמצית מהן ) מוכיחות, חד-משמעית, את הפער בין מטרות המבצע ומהלכיו, כפי שהוצגו לבגין ולממשלה, לבין המטרות והמהלכים שניתנו בפקודות ובתדריכים . הראיות הוסתרו כיוון שהוצאה לגבי כולן תעודת חיסיון של שר הביטחון, שלפיה גילוין עלול לפגוע בביטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה . עקב תעודת חיסיון זו גם נמנע מבנזימן ומהארץ להזמין לעדות את מי שהיה מזכיר הממשלה, דן מרידור, כמו גם את מי שהיה שר בממשלה, מרדכי ציפורי . "האמת המשפטית", כפי שנקבעה על- ידי בית המשפט המחוזי, תאמה את "האמת ההיסטורית" העולה מראיות אלו, אולם היא נסמכה על ראיות עקיפות, בעוד מאחורי מסך החיסיון ניצבו ראיות ישירות וחד-משמעיות לסוגיה שבמח...  אל הספר
כרמל