272 ת מ י ס מ ו ל ק ל י א ו בעוד השעה שבה פלט את הסוד הייתה לאחר מכן . מנגד טען שפילמן ( מנהל מוזיאון הלח"י שנתבע על-ידי סבוראי בגלל מצגת שהוקרנה במוזיאון, שבה נטען כי "יאיר" נלכד ונרצח מפאת פליטת הפה ) , כי שעת הלכידה הייתה סביב 30 : 11 , ולכן יש קשר סיבתי בינה לבין פליטת הפה . לטענת שפילמן, הקשר הסיבתי הוכח לא רק בגלל לוח הזמנים, אלא גם ובעיקר בגלל ראיות מזמן אמת, בין היתר מתוך מסמכי המודיעין הצבאי הבריטי, שבהן נרשם בפירוש כי "יאיר" נלכד באותה שעה ובגלל פליטת הפה . השופט וינוגרד קיבל את תביעת הדיבה, וקבע שלא היה קשר סיבתי בין פליטת הפה לבין הלכידה של "יאיר", משום שקבע כעובדה ששעת הלכידה הייתה 30 : 09 בבוקר, בעוד שעת "פליטת הפה" הייתה 00 : 10 בבוקר . את החלטתו זו ביסס רק על עדויות בעל-פה, תוך שסירב לקבל ראיות כתובות המפריכות זאת . מקרה זה מדגים בחדות רבה את התוצאה המעשית של ההבדלים המתודולוגיים בין עבודת השופט לבין המחקר ההיסטורי . כפי שניתחתי בפירוט בפרק שהוקדש למשפטי סבוראי, הראיות האוראליות ( עדויות ) , שעליהן התבסס השופט לא היו חד-משמעיות, וגם מהבחינה המשפטית הטהורה, ספק אם ניתן ה...
אל הספר