סיכום פרק חמישי

ו ע ד ת ח ק י ר ה מ מ ל כ תי ת 263 שילוב של גוף בעל מעמד ציבורי איתן, כוחות כפייה וגביית ראיות, ממש כמו של בית משפט, ומנגד — יכולת לחקור לעומק נושא כלשהו ללא כל הגבלה על ראיות שמובאות בפניה או שהיא חותרת להשגתן באופן אקטיבי ועצמאי . בה בעת, ללא שילוב של היסטוריון כאחד מחבריה, היא נעדרת את האוטוריטה המקצועית, כמו גם את הניסיון האמפירי של איש מקצוע שאמון על מחקר היסטורי, לרבות "דיני הראיות" של מחקר כזה . פרט לכך, היעדרו של היסטוריון ( או של כל מומחה אחר בתחום הנחקר, שאינו שופט בוועדות חקירה ממלכתיות אחרות ) , בהכרח מכפיף את התוצאות והמסקנות של החקירה לכללים משפטיים, שחברי הוועדה, שהם שופטים, אינם יכולים "להשתחרר" מהם . דבר זה הופך את התוצאות והמסקנות של החקירה למשהו שהוא יותר "פסק דין" ופחות סיכום של חקירה — מחקר היסטורי . עם זאת ניתן להרהר בעצם ההצדקה לחקור שאלה היסטורית באמצעות ועדת חקירה ממלכתית . להיסטוריון המכהן בוועדה כזו יתרון מחקרי על פני היסטוריונים אשר אינם נהנים מכוחות הכפייה שיש לוועדה — לזמן עדים, לחקור אותם, לצוות על הבאת מסמכים בפניהם, וכיוצא באלו סמכויות . יתרון זה גובר, ...  אל הספר