העתירה לבג“ץ נגד הקמת ועדת החקירה לרצח ארלוזורוב

252 ת מ י ס מ ו ל ק ל י א ו של ועדת חקירה ( עם כל המטען הממלכתי שהיא נושאת, והעובדה שהיא פועלת מכוח חוק ובראשה שופט שמינה נשיא בית המשפט העליון ) הופכת ל"היסטוריה סופית", שסימן הקריאה ממלא בה תפקיד מכריע ואין עליה עוררין . זאת, להבדיל מהמחקר ההיסטורי החופשי, שבו סימן השאלה הוא הממלא את התפקיד המכריע, ושהוא מטבעו פתוח ולא גמור, ותמיד ניתן לשנות את הקביעות על בסיס ראיות חדשות שמתגלות . לטענתו, כשמדובר בשאלה היסטורית שאין לה השפעה מיידית על זכויות וחובות של אזרח כלשהו, אין מקום שמוסד רשמי של המדינה יידרש לה ויכריע בה, כאשר לכל אזרח זכות לגבש לעצמו דעה עצמאית בנושא מבלי לקבל "הכתבה מלמעלה" של "היסטוריה סופית", שהיא בבחינת מדרון חלקלק, כיוון שהיא מאיימת על מוסד ההיסטוריה החופשית . ברוח דומה התבטאו גם נדב גבאי 14 שבו הם מנתחים מההיבטויהודה שנהב במאמרם שנכתב כעבור 17 שנים, הסוציולוגי את דו"חות ועדות החקירה הממלכתיות לטבח במערת המכפלה ולרצח רבין ( בשתיהן כיהן כיושב ראש נשיא בית המשפט העליון דאז, מאיר שמגר ) , כשלדבריהם אופיים המסקנתי-חקירתי של דו"חות החקירה מעלים מן העין את מי שמינה אותן, ובול...  אל הספר