מ ק ר י ה מ ב ח ן 241 וכן הפקודות הכתובות שהופצו ערב המבצע ובמהלכו . עיון בפרוטוקולים אלה מאשר חלק גדול מאוד מהציטוטים שנמנע מהנתבעים להגישם כראיה . חלקם מאשרים "מילה במילה" את הציטוט שהתבקש, חלקם מאשרים את הציטוט בשינויי מילים ספורות וזניחות, וחלקם — את רוח הדברים הכלולים בציטוט שהתבקש . המשמעות המעשית להיעדרן של ראיות אלה משולחנו של בית המשפט הייתה שבית המשפט נאלץ להכריע בטענת "אמת בפרסום" של הנתבעים רק על בסיס "ראיות נסיבתיות", כגון תצהיריהם של השר ברמן, אלוף יאנוש בן גל, תא"ל עמרם מצנע וערן דולב ואל"מ אלי גבע . איש מהנזכרים לעיל לא היה בקבוצות הפקודות שבהן נכתבו "הפרוטוקולים הנעדרים" . ללא אותם פרוטוקולים ופקודות כתובות יכול היה שרון לטעון במפגיע, בבית המשפט, כי "האיגוף האנכי" של הסורים מצפון נעשה בעקבות "התגלגלות" המלחמה ביומה הראשון . עוד יכול היה שרון לטעון כי ''האיגוף האנכי" נעשה כרצון להימנע מהתעמתות ישירה עם הסורים, וכי לא הוכנה מראש אוגדה שזה תפקידה . זאת בעוד הראיות שהוסתרו מוכיחות כי אוגדה 162 תוכננה מלכתחילה לבצע את המשימה הזו, ולהגיע לאזור "דהר אל-ביידר", סמוך מאוד לכביש...
אל הספר