סיכום פרק שלישי

ה ה י ס ט ו ר י ו ן כ ש ו פ ט — ה ש ו פ ט כ ה י ס ט ו ר י ו ן 169 המחלוקת בין המשפטנים לבין עצמם בשאלת תכליתו של המשפט . דומה כי גישה אחת מיוצגת היטב בדברי השופט אהרן ברק, אשר סבור כי מטרת ההליך השיפוטי היא עשיית צדק באמצעות בירור האמת : האמצעי להשגת הצדק הוא חיפוש אחר האמת . המשפט עומד על האמת . . . בלא אמת אין צדק . בלא אמת אין משפט האמת . אותה שואף ההליך השיפוטי לחשוף — היא המציאות כפי שהיא ( על משפט, שיפוט ואמת ) . הגישה הזו משווה בין מלאכת ההיסטוריון לעבודת השופט כיוון ששניהם מנסים לברר את ה"אמת" . לפי גישה זו, דיני הראיות, המגבילים את יכולתו של השופט לברר את האמת מסיבות מוצדקות כשלעצמן, שחלקן נוגעות לעצם היכולת לברר אמת וחלקן נובעות מסיבות חוץ-משפטיות - חברתיות, שעליהן כבר עמדנו . כל אלו הם יוצאים מן הכלל, בבחינת "הכרח בל יגונה" . אבל בסיכומו של דבר, לא ניתן להתעלם מהעובדה שהם, דיני הראיות, פוגמים במטרת המשפט או בתכליתו, היינו גילוי האמת . גישה זו עולה בקנה אחד גם עם גישות של היסטוריונים אשר משווים בין היסטוריון למשפטן, החל מהרודוטוס בעת העתיקה, וכלה ב-וינריב במאה ה- 21 . הביקורת...  אל הספר
כרמל