הגישה לפיה על בית המשפט לחתור לגילוי האמת העובדתית, שהיא האמת המשפטית

ה ה י ס ט ו ר י ו ן כ ש ו פ ט — ה ש ו פ ט כ ה י ס ט ו ר י ו ן 157 המערכת המשפטית, אף אם במקרה מסוים טעות בידה, עדיין הכרעתה בבחינת "אמת" משפטית היא, שהיא תקֵפה ומחייבת, גם אם ברור שבטעות יסודה . זאת, כל עוד לא שונתה כדין במסגרת המערכת המשפטית . לעומת "אמת" הנקבעת מחוץ למערכת המשפטית — שמשנתגלתה טעותה, בטֵלה היא מאליה . הסיבות לכך נעוצות בטעמים של מדיניות משפטית, כגון העדפת הגנה על כבוד האדם וזכויותיו ( מכאן הכלל בדבר פסילת ראיות שהושגו באופן לא חוקי ) , וגם משיקולים של עקרונות בסיסיים במשפט, שאותם הוא מצטט מפי אחד 53 ויגמור האבות המייסדים של דיני הראיות במאה ה- 20 — J . H . Wigmore . כתב בספרו כי אחד העקרונות המנחים של בירור משפטי הוא שיש לקיימו בזמן ובמועד קבועים וקצובים, וההחלטה צריך שתתקבל בתום הבירור, אחת ולתמיד . הדרישה הזאת, שאינה קיימת בבית היוצר המדעי ( למשל בהיסטוריה, הביאור שלי, נ"ר ) , מביאה את בית המשפט לתוצאה הבלתי-נמנעת, שלפיה עליו לדחות סוגים מסוימים של ראיות ולהסתמך במידה רבה על סוגים אחרים, ונזקק הוא לכללים מיוחדים השונים מאלו שבמחקר המדעי . פסק דין זה צוטט על-ידי בתי ...  אל הספר