בתי המשפט הדנים בסוגיות היסטוריות

ה ה י ס ט ו ר י ו ן כ ש ו פ ט — ה ש ו פ ט כ ה י ס ט ו ר י ו ן 145 לראות בטיהור שמו ( רהביליטציה ) על-ידי בית המשפט העליון, כיוון שעוד בטרם נשמע ערעורו הוא נרצח בנסיבות שלא הובהרו עד היום, והייתה טענה שרוצחיו ( שזכו בחנינה מוקדמת ומהירה ) הופעלו בידי השלטון . בשני המקרים, לדעת גלבר, פסקי הדין מוטעים לחלוטין מנקודת מבט היסטורית, ושניהם אף הובילו לקיצור חייהם של המפסידים במשפט . לכך יש להוסיף את הדוגמה שווינריב מזכיר, והיא משפט אייכמן . במשפט זה, לדבריו, המשימה לגולל פרשייה היסטורית במשפט נידונה לכישלון, משום שהשופטים ( בעיקר ) , והתביעה ( במקצת ) ניסו לשמור על אופיו כמשפט פלילי לכל דבר . השופט לנדוי, אב בית הדין, הודה שיש פרטים בעלי חשיבות היסטורית ואנושית, אבל "אנחנו צריכים ללכת קדימה" . השופטים היו מודעים לאי-ההתאמה בין מהות הנושא ליכולת הבירור . לפיכך, האופי המשפטי של האירוע לא עלה בקנה אחד עם המשימה 33 — לגולל פרשייה היסטורית, קל וחומר בשלמותה . כאמור, בראש הרכב השופטים במשפט אייכמן עמד השופט משה לנדוי, שהיה יליד גרמניה, ועל כן שלט היטב בשפה הגרמנית שבה ניתנו חלק מהעדויות ונכתבו רבות...  אל הספר
כרמל