126 ת מ י ס מ ו ל ק ל י א ו להניחו בפני בית המשפט, ואשר ישמש אותו לכתיבת פסק הדין . ההגבלות יכולות לנבוע מסיבות שונות ; סיבות הנעוצות בחשש מזיוף ( לכן, לדוגמה, הדרישה להמצאת מסמך מקורי ) , או מחשש להטעיה ( לכן, למשל, פסילת עדות שמיעה כיוון שלא ניתן לחקור נגדית את מי שהעד שמע ממנו ) , או הגבלות שקשורות בטעמים חברתיים, כלכליים, מוסריים ואחרים, הכוללות מגוון שיקולים . כך לדוגמה, איסור על עדות בני-זוג והורים לילדים זה כנגד זה במשפט הפלילי ; איסור על ביצוע בדיקת רקמות במקרים מסוימים מחשש לקביעת ממזרות ; דיני החיסיון למיניהם, שנועדו להגן על סודיות ההיוועצות עם עורך דין, רופא, פסיכולוג, איש דת וכד' ; איסור על הגשת ראיות העלולות לפגוע בביטחון המדינה או בקשרי החוץ שלה, ועוד . ראינו, אם כן, שעל אף שבית המשפט מודע לכך כי אפשר שישנן ראיות אחרות ורבות ( לסוגיהן השונים — עדויות בעל-פה, מסמכים וכד' ) , אשר ייתכן שהיו שופכות אור אחר על נושא המשפט — ראיות אלו לא תיכללנה ב"מסד הנתונים" העומד בפני השופט בבואו לקבוע ממצאים עובדתיים, וזאת עקב כללי הראיות הנוקשים . לכן, כפי שאדגים בפרקים נפרדים, בתי המשפט ב...
אל הספר