78 ת מ י ס מ ו ל ק ל י א ו המשפט, במיוחד שיטת המשפט המקובל העומדת במוקד פרק זה, קובע עובדות על יסוד ראיות המוגשות בפניו על-ידי הצדדים . משכך, השופט מלכתחילה תחוּם בעת ניסיונו לברר את ה"אמת" לראיות שהצדדים בחרו להניח בפניו . מלבד זאת, בית המשפט תחוּם בזמן ואינו יכול להמתין שנים רבות עד שיתגלו ראיות חדשות הנוגעות לעניין הנתון להכרעתו . עליו לסיים מלאכתו ולפסוק את הדין . בית המשפט קובע עובדות על יסוד אותן ראיות שהובאו בפניו, כאשר קביעתו העובדתית מחייבת באופן שלא ניתן לשנות אותה, לפי כלל "מעשה בית דין" . בניגוד לתפיסה הרווחת בקרב הציבור שאינו עוסק במשפט, המשפט אינו מתיימר לחשוף את האמת העובדתית "כפי שהייתה" ( אם להיזקק לביטויו האלמותי של רנקה ) . בית המשפט פועל תחת אילוצים של שיקולים חברתיים, מוסריים, כלכליים ואחרים, תוך שהוא מודע לכך שאילוצים אלו אפשר שירחיקו ממנו את האמת העובדתית, אולם הוא מעדיף שלא לפגוע בעקרונות אלו גם אם התוצאה של הימנעות זו תרחיק את ההכרעה השיפוטית מן האמת העובדתית . מכאן ש"האמת המשפטית" אינה מתיימרת להיות זהה ל"אמת העובדתית", ואף לא ל"אמת ההיסטורית", אלא היא תוצר של...
אל הספר