משמעות המונחים בזרם הקרוי “היסטוריה אוראלית“ (או “היסטוריה בעל־פה“)

מ ש מ ע ו ת ם ש ל מ ו נ ח י ם ש ו נ י ם מ ת ח ו ם “ ד י נ י ה ר א י ו ת “ 55 לראיין אותם על אודות אירועים בעבר . בדומה לכך, שיטת המשפט המקובל אינה עוסקת באירועים היסטוריים שלא ניתן להביא על אודותם עדים 46 דמיון נוסף בין משפט להיסטוריה אוראלית הוא כמובן סוג הראיה חיים . שבו משתמשים להוכחת עובדה, לאמור, עדות בעל-פה, להבדיל ממסמכים כתובים . ונקודה אחרונה היא המתודולוגיה האוראלית, המצפה מהמראיין שלא לקבל כפשוטם וללא עוררין את דברי העד, אלא לחקור אותו ( אף שאין הדבר דומה או מזכיר כלל חקירה נגדית בבית המשפט ) , וגם להביא עדויות נוספות, כדי לקבל תמונה רחבה ואמינה יותר לגבי העובדות שאותן רוצים להוכיח באמצעות העדויות . היסטוריה אוראלית דנה למעשה בסוג ספציפי של ראיות, היינו, עדות בעל-פה של עד חי . היסטוריה אוראלית החלה למעשה עוד בעת העתיקה, וניתן למצוא אותה, באופן בולט ביותר, בכתיבתם של הרודוטוס ותוקידידס, אשר ביססו את כתביהם על חקירת עדים, לעיתים תוך השוואה בין עדויותיהם, ולעיתים תוך מתן "ציון אמינות" לדבריהם . למעשה, הפרקטיקה הזו ליוותה את ההיסטוריונים עד סוף המאה ה- 19 , עם ייסוד הזרם ההיסטור...  אל הספר