30 ת מ י ס מ ו ל ק ל י א ו קורלטיביות, במובן זה שעובדות יכולות לשמש “ evidence “ רק בתשובה לשאלה קונקרטית . מה שמבדיל בין היסטוריה למדע הוא הצורך בדמיון א-פריורי המכתיב את מלאכת בניית המבנה ההיסטורי, ומה שמבדיל בין היסטוריה לאומנויות הוא הדרישה של ההיסטוריה ל- evidence � נושא ה"ראיות" כל כך מרכזי במחקר, כותבים העורכים, ועל כן, משונה מאוד כי ניתנת לו תשומת לב מועטה בהיסטוריוגרפיה . אקדים ואומר כי מקריאת המקורות השונים, אשר יפורטו בהמשך, למדתי שהתשובה לשאלה המוצגת, לאמור, מהי ראיה ומהי עובדה, תלויה מאוד בזרם ההיסטוריוגרפי שאליו משתייך ההיסטוריון . מסיבה זו ישנו בלבול רב מאוד בשימוש במונחים אלה על-ידי היסטוריונים שונים, באופן שלא ניתן לבודד כל אחד מהמונחים ולהציג תשובה "נקיה" ביחס אליו . לפיכך, הדיון בשאלה שבכותרת, ביחס לכל אחד מהמושגים הללו, יתבצע על פני הרצף הכרונולוגי של התפתחות הזרמים השונים בכתיבת היסטוריה . חלקם בנויים על יסודות שהונחו כבר בסוף המאה ה- 19 , ואף קודם לכן, ובמובן שיש לכל אחד מהמונחים בזרמים האמורים . תחילה אדון במשמעות המונחים הללו בזרם הכתיבה שנקרא בתחילה "היסטוריציס...
אל הספר