פ רק ד : ל ה שקפת עולמו ש ל המד רש׀ 305 דיבורו של אדם ; התחייבויותיו של האדם נקבעות כבר על סמך אמירתו ( נדר, הבטחה וכו' ) ועל כן חייב כל אחד להתייחס בכבוד 168 במסגרת זו של היחס אל אל מוצא פיו שלו ושל כל אדם זולתו . 169 כלומר לדברים הדיבור נודע מקום מיוחד לאמירת לשון הרע, רעים שאדם מספר על חברו ויש כוללים בו גם רכילות . אמירת לשון הרע איננה רק פגיעה בזולת ; העושה כך אף נחשב — 170 וכן יש מי שהוסיף את על פי כמה מן המקורות — ככופר בעיקר . "לשון הרע" אל שלוש העבירות החמורות, שעליהן נאמר "ייהרג 171 ובל יעבור", ואף ראוהו כשקול כנגד כולן . ההפלגה הרבה בחומרת לשון הרע והדגשת הפורענות הכרוכה 172 אין מחלוקת אפוא בה מעידים, שעוון זה היה נפוץ בכל הזמנים . בדבר חשיבותו של הנושא, ומן הראוי לשאול מה מקומו בספר דברים המקראי, וכיצד התייחסו חז"ל אל דברי התורה בעניין זה ? מתברר כי לשון הרע נזכר בספר דברים שתי פעמים, אחת במפורש ואחת ברמז בלבד . ההזכרה הראשונה : "כי יקח איש אשה ובא אליה ושנאה ושם לה עלילת דברים והוצא עליה שם רע ואמר את האשה הזאת לקחתי ואקרב אליה ולא מצאתי לה בתולים . ולקח אבי הנער ( ה ) ואמ...
אל הספר