882׀ תכנ ים וצור ו ת במ דר ש "דברי ם רבה" אחד מנושאי הסדר הראשון ( דברים א - ט ) . סדר זה עניינו בתקשורת מילולית : כוח הדיבור בכלל וכוח הדיבור הנגזר מדברי תורה בפרט, התוכחה והברכה . מבחינת המורכבות והיקף הדיון מושם הדגש על 125 וכנגדו ולהשלמתו — הברכה, אף שהעיסוק בה פחות, התוכחה, וכך נוצרת בסדר הראשון תפיסה הרמונית הכוללת היבטים שונים של התקשורת המילולית . 126 אולם התוכחה נדונה אמנם גם בפרשות אחרות של המדרש, לא בצורה מרוכזת כפי שהדבר נעשה בסדר הראשון של פרשת דברים . העיון המרכזי בתוכחה מצוי בפתיחה השנייה של הסדר 127 ובו עולה שאלת האדם הראוי להוכיח כשאלה חשובה הראשון . ומרכזית . מעקב אחר דמות המוכיח האידיאלי מעלה את שאלת תכונותיו, ואת השאלה אם נדרשות מידות מסוימות שהן הכרחיות 128 לנושא זה מיוחד עיקרם של סימנים לצורך ביצוע המשימה ? ב - ו בסדר זה, הן בפתיחה ( סימן ב ) הן בחטיבה הדרשנית . ההבחנה הצורנית בין הפתיחה לחטיבה הדרשנית מצטרפת לשינוי התוכני : הפתיחה דנה במעמדו של המוכיח בעיני הקב"ה, ואילו הדרשות, הבאות בהמשך, דנות בנושא מנקודת מבטו של הציבור . לספר דברים, ב', ירושלים תשמ"ג, עמ' 101...
אל הספר