062׀ תכנים וצ ו רות במדרש " דבר ים רב ה " "עקרה" ( עקב ו' ) לבין תפילה "שעושה פירות" ( ראה ח' ) . יש תפילות שליליות בשל אופן אמירתן, כגון אמירה מן הפה ולחוץ ( "שאין באין אצלך בלב שלם" [ ואתחנן י' ] ) ויש תפילות שליליות בשל מי שאמרן, כגון תפילת מנשה שהתפלל לכל אלוהות שבעולם ( ואתחנן כ' ) . ועוד מבחין בעל דב"ר בין המתפלל כסנגור על עצמו לבין מי שמבקש "ללמד עליהן [ = על העם ] סניגוריא" ( עקב ט"ו ) , כאותו פדגוג שמתווך בין הבן לאביו ( עקב ט"ו ) , כסרסור שבין הקב"ה לבין בניו ( עקב י"ב ) . המנהיג המתפלל צריך שידע להפריד בין צרכיו האישיים לבין צרכי הכלל : "אלא לבו [ של משה ] ברור שאינו תובע צורך עצמו אלא צרכן של ישראל" ( וזאת הברכה ב ) . המדרש מצביע על תפילות חדשות, הנוצרות ומנוסחות בהתאם לאירועים אשר גרמו לאמירתן, וכן על תפילות ותיקות שבהן מופיע שימוש במטבעות לשון שעיצבו אחרים . אימוץ תקדימים אינו ערובה להצלחת התפילה ( ואתחנן ז' ) , אך יש בו גורם מעודד של תקווה . המדרש מציג גם את כוח השפעתה של התפילה ודן בשאלה האם כל תפילה זוכה למענה ( ואתחנן י"ב, י"ז ) , ומהי מהירות התגובה ותוצאותיה . חשוב ל...
אל הספר