פרק ב : מ לא כת הע ריכה׀ 83 שונים ומרבדים שונים למכלול אחד . ראוי להדגיש כי דקדקנות לשונית זו נשמרת בקפדנות מהוקצעת לאורך החיבור כולו, מבלי שניכרת בו תחושה של "עייפות" בשלב זה או אחר של הדברים . כבר העירו חוקרי המדרש על מיעוט השימוש במלים זרות בחיבור, אולם אוצר המלים המצומצם בארמית וביוונית-רומית, יכול להעיד על האווירה התרבותית ועל התקופה שבה נוצר החיבור . המלים הזרות המופיעות בדב"ר ( וכן, דרך משל, בבר"ר ) הן : איסטטניות, אנקליטין, אסטרולוגוס, איסטטיגין, איקונין, אפרכוס, אכסנאי, ארכיליסטיס, דוכסין, דורון, דילוטרין, טרקלין, לגיון, ליטרא, מטרונה, סנקליט, סניגוריה, פורפירה, פטרון, פדגוג, פלטין, פמליא, פרהסיא, פרגמטיא, קולמוס, קיטון, קלס, קנקן, קינקל . מספר המלים הזרות איננו רב, ובכל זאת הן מאפשרות לנו לכוון את זמנו ומקומו של מדרשנו לתקופה ולמרחב הביזנטיים . הסגנון הקצר מאפיין אף הוא את דב"ר . כמעט שאין בו תיאורים רחבים, והחזרה על מספר מלים מצומצם באה אצלו במקום שימוש במלים נרדפות ( כגון : הדרשה בדב' יח או הסיפור הדרשני בשם ר' לוי — ואתחנן ח ) . שמות החכמים מובאים על דרך קצרה, ללא תארים ( ...
אל הספר