פ רק א : מ ק ו רותיו של מ דרש דב " ר׀ 37 [ א ] דב"ר ואתחנן כ' : אמר ר' אחא הא ביא רבא לעלמא התושב מפנה לבעל הבית וי"ר י'ז, ז ( עמ' שפז ) ( וכן איכ"ר, פתיחה כב ) : אמ' ר' אחא בייא בייא תותבא מפני למרייה דביתא . הזיקה בין החיבורים ברורה במה שנוגע לשם החכם ולתוכן קריאתו . בעל דב"ר שימר את הקריאה בלשונה המקורית ( אבל תרגם, כהרגלו, את המשך המשפט ) , ככל הנראה משום שמדובר באמרה נפוצה . [ ב ] דב"ר ואתחנן כ' : הרי מנשה . . . ויתפלל אליו ויעתר לו ויחתר לו כתיב וי"ר ל', ג ( עמ' תרצז ) ( וכן בירו' סנהדרין פ"י ה"ב ; רו"ר ה', ו' ; פסדר"כ כ"ד, עמ' 365 ועוד ) : זו תפלתו שלמנשה . . . אמ' ר' אלעזר בר' שמעון בערבייא צווחין לחתירתא עתירתא . [ ג ] דב"ר שופטים ג' : . . . והצדקה והדינין נוהגין בין בעליונים ובין בתחתונים וי"ר לא, א ( עמ' תשיד ) ( וכן איכ"ר א מא ) : כשם שהתחתונים צריכין צדקה אילו מאילו כך העיליונים צריכין צדקה אילו מאילו . [ ד ] דב"ר שופטים ד' : אמר ר' יצחק שני דברים בימינו של הבה צדקה ותורה . . . שני דברים בידו ואלו הן הנפש והדין . . . 83׀ ת כנים ו צורות במדרש "ד בר ים רבה" וי"ר ד, א ( עמ' ע...
אל הספר