3. התלמוד הירושלמי

פר ק א : מקור ותיו של מדרש דב"ר׀ 25 [ א ] דב"ר ואתחנן א' : יכול יהא מתפלל בכל שעה . . . יכול יהא אומר שלשתן כאחת . . . ירוש' ברכות פ"ד ה"א ( דפוס וניציה ז' ע"א ) סדר השאלות שונה בירושלמי ואינו תואם את סדר הדברים במדרשנו, וכאמור אינו מלמד על ציטוט מדויק זה מזה . [ ב ] דב"ר ואתחנן י' : כך שנו חכמים שלש תכיפות הן תכף לסמיכה שחיטה תכף לנטילת . . . ירוש' ברכות פ"א ה"א ( דפוס וניציה ב ע"ד ) גם דוגמה זו, כמו קודמתה, כבר נידונה בתחילת פרק זה . אף על פי כן אציין שוב את דברי גינצבורג שקבע כי הצירוף "כך שנו חכמים" וכו' הוא מדברי התנאים . יש בהופעה של אותה המסורת, במדרשנו ובתלמוד, עדות לעולם רעיוני קרוב שאליו שייכים כל החיבורים שהוזכרו עד כה ( משנה, תוספתא וספרי דברים ) . להלן תובאנה דוגמאות למסורות הבאות רק בשני החיבורים הנדונים כאן, אלא שהשפה אינה משותפת להן . הטקסט בירושלמי הוא בארמית ואילו בדב"ר הוא מופיע בעברית ובארמית . [ א ] ירושלמי ע"ז פ"ה ה ( וניציה מ"ד דב"ר ואתחנן ל'ג ע"ד ) כהדא דרבי שמעון בו לעזרמעשה בר' שמעון בן אלעזר אזל לחדא קרייה דשמרייןשהלך לעיר אחת [ ש ] בדרום אתא ספרא לגביהונכנס ...  אל הספר
כרמל