61׀ תכ נים וצ ו רות במד רש " דברים רב ה " ולפיכך יש להניח אחת משלוש : או שלפני בעלי המדרש עמדו נוסחים אחרים שכבר אינם בידינו, או שהדברים הגיעו אליהם על פה ובאופן מעומעם, או שהם עצמם הכניסו בהם שינויים במכוון כדי להתמקד בעיקר או כדי שהדברים יתאימו למסר שמבקשים להעביר . האפשרויות השנייה והשלישית נראות יותר מכול, כפי שיודגם להלן . להלן יובאו שש דוגמאות לביסוס טענה זו . ארבע הראשונות מציגות את כל המלאי בפרשת דברים ( ארבעה סדרים ) , שתי הדוגמאות האחרות הן מפרשת ואתחנן, וזאת כדי לוודא שלא מדובר בתופעה הקשורה בפרשה אחת בלבד . מכל מקום, כך פני הדברים גם בשאר פתיחות ההלכה המפוזרות לאורך המדרש . א . דב"ר א, א ( עמ' ,1 שו' 3 ) הנוסח הוא נוסח ד"ר ובו שולבו הערות על פי כת"י פרמא . סוגריים עגולים — ליתא בכתב היד . סוגריים מרובעים — איתא בכתב היד . ( כך שנו חכמים אין בין ספרים תפילי' ומזוזות אלא שהספרים נכתבין בכל לשון ) רבן [ שמעון בן ] גמליאל אומר 2 יונית 1 שיכתבו [ אלא ] אף הספרים לא ( הוצרכו ) [ התירו ] 3 טוען, ש"ברור שבמדרש [ שלפנינו ] גינצבורג במאמרו על הילמדנו נתקצר לשון המשנה על ידי הסופרים" ...
אל הספר