508 ל י א ו ר ט ל ש ד ה — יחזרו אלי כל ידידי לבקש מזונות על חלוני ; כבר עכשיו שמחה אני לבואו 1 של אותו ירגזי אשר עמו כרתי ברית רעות מיוחדת" . ייתכן שחלקנו קוראים תיאור זה וחשים את שחשה רוזה עצמה בנעוריה מול אמונתה התמימה של אימה — מעין גיחוך רציונלי . יחד עם זאת, לאחדים מאיתנו מזכיר תיאור זה של הבנת שפת החיות, ובייחוד של הברית שכרתה לוקסמבורג עם ציפור הירגזי, את מה שכינה מרטין בובר 'יחסי אני-אתה עם הטבע' . אכן, ייתכן כי לא חזיונות שווא חוותה לוקסמבורג, אלא זיקות אמת עם הטבע ועם בעלי חיים, זיקות רגעיות, אשר ממחישות את עומק דבריו של בובר . ככל שהעמקתי במכתביה של רוזה האדומה, המלאים תיאורים מעין אלה, כך התחוור לי שטמונה בהם המחשה מעמיקה ומפעימה של הקשר עם הטבע אותו התקשה בובר לתאר במאמרו המכונן "אני ואתה" . במאמרי זה אבקש להעמיק, בעזרת מכתביה של לוקסמבורג, בהבנת כוונתו של בובר בדברו על יחסי "אני אתה" במישור היחסים עם הטבע, וכן להציג באמצעות ניתוח של מכתבי רוזה, את האפשרות של מפגש דיאלוגי עם הטבע כתשתית לקבלה בריאה ושלווה של תלאות החיים וליציקת משמעות בתוכם . לטעמי, השילוב בין בובר לרוזה ה...
אל הספר