458 מ י ר י ר ו ז מ ר י ן ה"אני" כשלעצמו איננו קיים אלא רק כחלק מיחסים . גם כאשר אנחנו מתייחסים 3 אל עצמנו כיחידה נפרדת ועצמאית אנו מתקיימים רק ביחס למה שסביבנו . בובר מציג הבחנה יסודית בין שני יחסים המתקיימים בין אדם למה שמעבר לו . היחסים המוכרים והנפוצים יותר הם יחסי "אני-לז" . המאפיין את היחסים האלו הוא שבהם ה"אני" מופיע כסובייקט מובחן אוטונומי ומעניק משמעות לעולם סביבו, בעוד האחר מופיע רק כהיבט של הצורך או תפיסת העולם של האני . יחסי אני-לז מאפיינים רבים מהמפגשים היומיומיים של בני אדם עם עולמם . אלו גם היחסים שמאפיינים את האדם של הנאורות — זה השואף להיות אוטונומי, רציונלי ולכונן חברה בה כל אחד נוהג באחר כפי שחוקי ההגינות הרציונלית מחייבים . האני-לז הוא גם היחס הדומיננטי של המדע המודרני שבו האדם מופיע כאובייקט למחקר ואין באנושיותו משום עובדה שאמורה לשנות את דרכי החקירה או המבט המדעי . סוג היחסים השני הוא של "אני-אתה", בהם מתרחש מפגש אמיתי ועמוק בתחום הביניים שבין איש לרעהו . יחסי אני-אתה הם חמקמקים . ברגעי המפגש הזולת איננו מופיע כחלק מהפונקציה שלו עבור האני, אלא כחלק מאירוע שבו 4 עב...
אל הספר