"ספירת ביניים שלבשה דמות": הגדרתו של מרטין בובר לאמנות והרלוונטיות של ההגדרה כיום

ה ג ד ר ת ו ש ל מ ר ט י ן ב ו ב ר ל א מ נ ו ת ו ה ר ל ו ו נ ט י ו ת ש ל ה ה ג ד ר ה כ י ו ם 381 2 למדיום בו הוא פועל יכולה, אליבא דבובר, לקבל את תו התקן של אמנות . רעיונות אלו על האמנות הולכים עם בובר אחורה עוד בספרו דניאל ( 1913 ) , הספר הראשון שבובר פירסם ונתפס כיום, בשונה מבעבר, כרלוונטי גם להגותו המאוחרת . השקפתו על האמנות ממשיכה לקבל מקום וצורה שונים אך עקביים גם בכתבים שבאו אחרי אני ואתה ושיכללו את משנתו . שלוש הדוגמאות המוכרות ביותר בהן ניתן למצוא התייחסויות משמעותיות לשאלת האמנות הן : ( 1 ) "על המעשה החינוכי" ( 1925 ) — הרצאה שניתנה בוועידה הפדגוגית הבינלאומית השלישית בהיידלברג ; ( 2 ) "רחק וזיקה" ( 1951 ) — טקטס שהתפרסם בשנת 1951 בגרמנית, אנגלית ועברית והיווה חלק ראשון בספר ההמשך לבעיית האדם : עיונים בתולדותיה ( 1943 ) ; ( 3 ) "אדם ומעצבו" ( 1955 ) — חלקו השני של המשך זה . באחרית דבר למהדורה מאוחרת של אני ואתה, בובר עצמו מציין שלושה כתבים 3 הסיבה למעקב כרונולוגי זהאלו כמשלימים את הגותו הדיאלוגית משנת 1923 . אודות התייחסות בובר לאמנות לאורך כתיבתו היא כפולה : ראשית ברצוני להראו...  אל הספר