ל ה ב נ ת ה י ח ס א ל ה ה ל כ ה ב ד י ו נ י ב ו ב ר-ר ו ז נ צ ו ו י יג 207 של ההתגלות עבורו, המתבטאת מבחינתו בהתגלות ממד ה"אתה" ( גם את האל עצמו מכנה בובר "האתה הנצחי" ) . ספרו היסודי של בובר אני ואתה מכיל כבר את הקביעה הבאה, שלאורה נבין טוב יותר את המסלול שהוא בורר לו בקריאת פרשה מקראית זו . בובר אומר שם : כאן הנצח . ההתגלות של נוכחות כאן ועכשיו . אין אני מכיר התגלות שאינה דומה בתופעת העל, ואין אני מאמין בה . אין אני מאמין באלוהים שקורא לעצמו בשם או שמגדיר את עצמו בפני בני אדם . מילת ההתגלות היא 'אהיה אשר אהיה' . המגלה הוא המגלה . מי שישנו הוא פה — ואין עוד . מקור הכוח 2 הנצחי זורם, מגע היד הנצחי מחכה, הקול הנצחי מריע, ואין עוד . בהמשך נוכל לראות עד כמה קשורה הבנה זו של ההתגלות לשאלת מקומה של ההלכה ככלי דתי במסורת היהודית עבור בובר . אגב כך נדון גם בפולמוס החשוב שהתעורר בין בובר לידידו הקרוב פרנץ רוזנצווייג בנוגע לכך . ב בובר בספרו מלכות שמים דן בפסקה המקראית המתארת התגלות זו של האל למשה בסנה . כאשר פונה האל למשה מתוך הסנה ( שמות ג, א, ואילך ) — משה שואלו : "הִנֵּה אָנֹכִי בָא אֶל בְּ...
אל הספר