148 ס ו פ י ה כ ץ ושכלול היכולות בכל תחומי הידע, שבבסיסם רצון טוב "לשמר, לשפר ולצייד את 5 — סופה להביא בהכרח לפגיעה בקשר החי עם הסובבים, בני אדםחיי האדם," ותרבויות כאחד . כפי שטען, רכישת ידע שנעשה נגיש יותר ויותר, כולל ידע בתחום "חיי הרוח", חוסמת את "חיי האדם בתוך הרוח", "משום ששיפור היכולת להתנסות 6 ולהשתמש כרוך לרוב בצמצום כוח הקשר של בני אדם . " כאחד האמצעים לחזרה אל הקשר החי בין "אני" ו-"אתה" הציע בובר לבני דורו האירופים ללמוד מתורת האי-עשייה הדאואיסטית . לטענתו, בני המערב "התחילו להטיל ספק בחשיבות של הצלחה היסטורית, דהיינו, בלגיטימיות של אדם ששם מטרות לעצמו, מממש את המטרות האלה, צובר אמצעי כוח ומיישם את אמצעי 7 האכזבה הכוח, [ אדם ] שמתערב, משנה, מארגן — האדם המערבי המודרני הטיפוסי . " של בני המערב מהרעיון של הצלחה היסטורית מכשירה את ליבם להקשיב לתורה המלמדת כי "ההשפעה האמיתית אינה התערבות, אינה נתינה של פתח לכוח, אלא 8 בכך יכולים הרעיונות הדאואיסטים לעזור לבני המערבהישארות בתוך עצמך . " 9 להתנער מסיבתיות היסטורית אשר פועלת ב"עולם הלז" "ללא מגבלה" . נראה שהקביעה של לאו-דזה בדבר חוס...
אל הספר