32 ד ן א ב נ ו ן זכר ונקבה — הינו ישות ברואה . בובר נע מעובדה זו אל עבר ה"סוד" שרלוונטי לקוראיו : לכל אדם קיימת אפשרות לחוש את זיקתו לכלל הבריאה, בממד קיומי שבובר מכנה "האתה הטבוע בנו" . נדמה לי שחשוב להתקרב לדבריו של בובר אודות "האתה" ולחוש, ללמוד ולהבין עד כמה הוא הלב הפועם ביצירה זו, ואולי בכל יצירתו של בובר . לימוד זה מצדיק היענות להזמנה לשוב ולקרוא את הספר, גם מאה שנה אחרי שראה אור . בדברי אבחן כיצד הכרת "האתה" מהווה צוהר של שחרור מדפוסי חשיבה ומצורות חיים שמרחיקות את היחיד, אותי, מידיעת עצמו כישות ברוכה בחיים . הכרת היותי ממשות חיה וקיימת כחלק מבריאה אחת היא ראשית של תפנית ביחס למשמעות ותכלית של יחסים בין אישיים . על כן אני ואתה , יצירה לכאורה לא-היסטורית, מציע פרספקטיבה שבכוחה לשנות מן היסוד סדרי קהילה וחברה על ידי הוספת רגישות לאמות מידה קיומיות שאינן שבויות של בעלי עניין אידיאולוגי, תאולוגי, אקונומי או פוליטי . ההיזכרות שבובר מעורר נובעת ועולה מתוך הזעזוע שחוו בובר ובנות ובני דורו במהלך העשורים הראשונים של המאה העשרים . היא באה על רקע האופן המורגל לשנות סדרי חברה ומדינה שבובר ...
אל הספר