ה ש פ ה ה מ ע צ ב ת א ת ה פ נ ט ז י ה כ מ צ י א ו ת מ ק ב י ל ה 103 הסיפור המציאות מתוארת על ידי גיבור הסיפור באמצעות מטונימיות . השפה של המטונימיות היא שפה שאין בה התפתחות ודמיון . המטונימיות מייצגות את המקומות הנפשיים שאינם מעובדים, שלא עברו המשגה נפשית . בהמשך הסיפור מתרחש תהליך של המשגה, תהליך של מחשבה על רגשות ועיבוד של חוויות . מתוך תהליך זה, שיש בו גם חלום ופנטזיה, משתנה השפה של הגיבור והשפה של הסיפור עצמו . המקומות הנפשיים החדשים שאליהם מתפתח הסיפור מעוצבים בשפה של מטפורות . לעומת שפת המטונימיות, השפה של המטפורות היא שפה שיש בה התפתחות ודמיון . בעקבות התהליך הנפשי שהיא עוברת, הדמות בסיפור מפתחת יכולת של חשיבה מורכבת, יכולת השלכה של התובנות הנפשיות שלה אל סביבתה . כדי להבין את התהליך הנפשי של הדמות בסיפור, שמקביל לתהליך של שינוי בשפה המתארת אותו, איעזר בפרשנות הפסיכואנליטית . הפרשנות הפסיכואנליטית בדיון הנוכחי מתמקדת בתהליכים ולא בסמלים, בתמורות והתפתחות של השפה ושל הדמות . איעזר כאן בהשגותיו של ביון מניסיונו בטיפול בקושי נפשי פסיכוטי . ביון תיאר בכתיבתו הפסיכואנליטית את האופן ש...
אל הספר