הדיוניסי והאפוליני, הפנטזיה וההמשגה

78 ה ת פ ק י ד ה פ ו א ט י ש ל ה א פ י ז ו ד ה ה פ נ ט ס ט י ת ב ס י פ ו ר ה ר י א ל י ס ט י ה ק צ ר . . . היה זה נוף פתוח למרחקים והמשקיף מכאן היה חש בגובה . מדרגות הובילו לכאן, דבר זה לא היה ידוע לילדה, שהרי היתה חיה את הימים מתוך מגע של פגישה ראשונה . עץ, אבן, שיח מדולדל, שלולית הזורמת לאט, היו אלה המשך של התמונות מפנים, של האולם . רק בחוץ היה היקום רפוף יותר, בחוץ היתה יכולה להאריך צעדיה, להושיט יד ולנגוע בעץ . בשובה מסיוריה נראה האולם יפה יותר . היה זה תמיד לפנות ערב : האורות היו מתרכזים כאן בגוונים המושלמים ביותר . היה זה חדר מלא מלאכים מעופפים, כתובות ציוריות שלא הבינה את פשרן, אבל הן נשתלבו במעוף המלאכים, 7 יצרו יחד איזו תנועה זורמת . פעמים היה קולו של העוגב מלווה את המחול . קיטי רואה בכל דבר את הראשוניות כאילו ראתה אותו עכשיו בפעם הראשונה . המציאות סביבה מתוארת בסינסתטיות : השלולית זורמת לאט כמו מעוף המלאכים וכמו תנועת ההושטה שלה, אורות הערב מתערבבים בקולות העוגב . קיטי מנותקת מהקישור בין החוויה הדיוניסית שלה לבין המציאות האפולינית שסביבה . היא אינה חשה בהבדל בין פנים לחוץ או ...  אל הספר
כרמל