ה תש ו ק ה א ל ה מ ט פ ו ר ה ו א ל ה פ נ ט ז י ה 55 אותי היתה : את לא מאמינה במלאכים ? אני רואה אותם כל הזמן . כשאת בסביבה, אמרתי לה, אני רואה אותם סביבך . אז היא טיהרה אותי מאשמה ורווח לי מעט . יכולתי להרגיש פחות מוטרדת . 18 האם באמת הכל קשור בציפורים ? חודש חורף היה, אבל גשם לא ירד על הארץ, רק ייאוש . זו הסיבה שאסטריד באה אלי . 19 האומנם קשור הכול בציפורים ? בשתי הגרסאות הים הוא מקומו של המרחב והרוגע, ההליכה של הדוברת וחברתה אל הים מייצגת את התשוקה אל הלידה מחדש, הריפוי והפנטזיה . הים מוצג כניגוד לעיר, לחדר ולחולי . בהמשך להצגתו של בלומנברג את הים כמושא התשוקה, כמקום המזמין יציאה להרפתקה ומקום של חידוש וגילוי, גם כאן הים מסמל את האופק הנחשק . בפסקת הפתיחה בגרסה הראשונה, המפגש של הדוברת עם אסטריד מתואר במבט אל העבר, אדון מסעות הוא נקודת הציון בהווה שאליה נשענת נקודת המבט הרטרוספקטיבית . הדוברת אומרת לחברתה אסטריד שהיא הביאה איתה את המלאכים עם השקט שלה והחיוך שלה . בתגובה אסטריד שואלת אם היא לא מאמינה במלאכים ומציינת כי היא רואה אותם כל הזמן . הדוברת אומרת שהיא רואה אותם כשהיא לידה ומר...
אל הספר