מבוא

ח מ ו ט ל ב ר-י ו ס ף 6 התלונןנהג ל . הוא לאדוחההמגוחך או נימת דבריו אל השנגע בנושא רגיש הוריד את קשיםהוא התאמץ להיות קליל, להתגבר על רגשותעם זאת, את תלונותיה . ודחה גם תאטרון ולהיות שרמנטי : "כלבלבה חמודה שלי, אני לא הייתי נותן לסובורין מחזה ל . שלו, בעיניי הוא מתועב לתאטרון אלף . אני בז 100 נותן לי אפילו אם היהשלו, עמ' ) לא מרגיש טוב היום" גם הוא פורח, ואני עץ החבושיםפורחת,השקדייה כבר . ( 529 שעובר בשלב מאוחר יותר החלה קניפר להרגיש שהוא לא משתף אותה באמת במה ,עד הסוףשום דבר : "אתה לא חולק איתי וטענה כנגדו , וכדרכה התלוננה, נעלבה עליו, גם ועוד קורא לי רעייתי . אתה כותב לי על מזג האוויר, שאותו אני יכולה לדעת כתובגלויות,שלחאל תכתוב . – לא צריךאתה לא רוצה לכתוב,אז אם . מהעיתונים , או שאני בשבילך רק אישה ולא שהתרגלת מדישאתה בריא . אולי אתה רגיל אליי, או . ( 314 - 313עמ' ) . זה לא נחוץ, זה מעליב" בן-אדם – של כל אחד מהם, וכמובןהאופי הייחודייםחושפת את קווי ביניהם ההתכתבות את טיב היחסים ביניהם . מתגלה במיוחד הקושי של צ'כוב עם התנהגות וולגרית, עם , אפור" . "לשונותחד-גוניסלידתו האנינה מ"המון מג...  אל הספר