גילויים של געגוע בהיסטוריה היהודית

892׀ " לכמ ה מו לדת ז קו ק הא ד ם" ועממיים [ . . . ] פעמים הייתה זו כמיהה נפשית אל הארץ הגאוגרפית הממשית [ . . . ] ופעמים הייתה זו כמיהה אל ארץ פלאות" ( רביצקי ,1999 עמ' 29 - 31 ) . גם מיכל גוברין עמדה על תפקידו החשוב של הגעגוע ביחס לירושלים בהדגישה יסודות עמוקים של תשוקה ושל תאווה הכרוכים בו . לדבריה יהודים נשאו אל ירושלים "את געגועיהם כלדמות רוחנית וכלמקום קונקרטי, כרעיית האל וכמקום האהבה [ . . . ] אוצר עצום של תיאורי ירושלים, כדמות הנשית, מצוי בשירי קודש וחול, באגדות, בתפילות ובפיוטים, בכל גולות ישראל, בעושר ביטויים למיתוס הזוגיות" ( גוברין ,2019 עמ' 95 ) . על כך הוסיפו שטרן וזימרן ( 2022 ) בעומדם על היסוד הסמלי הבלתי ממומש, המבקש לשמור על ריחוק ועל חֶסֶר כאיכות מהותית של הגעגוע לירושלים ומאפשר געגוע ל'מקום' גם מתוך ה'מקום' . השימוש במילה 'מקום' הוא מטונימיה שהשתרשה בשפה ובתרבות היהודית כדי לתאר את ירושלים כסמל של מרחב גאוגרפי הנושא מטען דתי ולאומי . כמו הגעגוע גם המילה 'מקום' כוללת בתוכה דבר והיפוכו, היא מציינת קיום ממשי במרחב, אך בה בעת מגלמת גם היעדר או חלל שאפשר למלאו . המילה 'מ...  אל הספר