642׀ יצירה וגעגו ע המשפחתית — מתחזקת האמביוולנטיות הפנים נפשית של המספר ; לצד תחושת ביטחון הנובעת מקרבה חמה ומגוננת שהוריו מעניקים לו, גוברת גם חרדה מפני מה שהמציאות מזמנת, לא רק מפגש מחודש בתום החופשה עם חבריו לספסל הלימודים העוינים אותו על שום יהדותו, אלא גם עמידה מול מלחמה איומה הממשמשת ובאה . בדומה ל"סיפור חיים" גם היצירה "אבי ואמי" נפתחת במעין פרולוג ארספואטי, ובו התבוננות במעשה הכתיבה, בכוח המניע אותה, ובתפקיד המרכזי של זיכרונות הילדות שהוטמעו בנפש . זוהי גם הקדמה סלף-רפרנציאלית המכוונת למעשה הכתיבה של הספר הבנוי כעין שיחה פנימית בין הסופר ממרום שנותיו וניסיונו האומנותי ובין הילד שחווה את האירועים לפני יותר משישים שנה . פרקי הספר נעים בין תיאורי חופשת הקיץ האחרונה, הקולות, הטעמים, המראות ותחושות הגוף ובין התבוננות רפלקטיבית על מעשה הכתיבה . לאורך היצירה נשמע קולו של המחבר המובלע המהרהר במעשה הכתיבה : על החומרים המפעילים אותה, על היסודות המוטמעים בנפש הנקשרים בתהליכים הראשוניים ועל ניסיון החיים ואירועי הבגרות המאפשרים הבנה מעמיקה של היסודות שהוטמעו בעבר . כוחו של הרומן "אבי ואמי" ...
אל הספר