291׀ יצירה וגעגו ע הילדות האבודה ואל זיכרונות ראשוניים של קשר ומגע עם אובייקט האהבה הראשיתי מעוררת רגשות של עצב וכאב . מתוך הכאב מתעוררת כמיהה למפגש חדש ומאחה למרות הידיעה שאין הדבר אפשרי . החסר הטמון במה שאבד ולא ישוב מהווה מרכיב מהותי של הגעגוע ומשפיע על איכותו המלנכולית, כמו ב"שיר הדמדומים" של עין טור מלכא : שִׁיר הַדִּמְדּוּמִים חֵיק הַמַּיִם הָרָחָב שֶׁל הַיָּם נָתוּן בְּשֶׁפַע לְכֻלָּנוּ . אֲבָל הַנַחַל, לוֹ חֵיק הַמַּיִם הַטוֹב לְאֶחָד, אֲשֶׁר יְבַקֵּשׁ אֶת עִמְקֵי בָּבוּאָתוֹ, כִּי נִמְתַּח הַנָהָר כְּעוֹרֵק מִלֵּב הָעוֹלָם . כָּל חֲיֵּינוּ נְבַקֵּשׁ אֶת הָעֶרֶשׂ הָאַחַת אֲשֶׁר בְּחֶבְיוֹנָהּ תִּשְׁקַעְנָה נִשְׁמוֹתֵינוּ ( כִּי עֶרֶשׂ אִמֵּנוּ הָלְכָה לִבְלִי שׁוּב ) וַנָבוֹא אֶל הַבְּדִידוּת וְאֶל עִמְקֵי הַדְּמָמָה וַנִדְבַּק בַּמַּהוּת הַזּוֹהֶרֶת שֶׁל הַטֶבַע . הִשְׁלַכְנוּ דְּמוּתֵנוּ אֶל הַנְבִיטָה וְהַשִּׂגְשׂוּג, אֶל הַפְּרִיחָה וְאֶל הַפְּרִי, אֶל רִוְיַת הַטַל וְהֲפָזַּת הַשֶּׁמֶש, אֲבָל הַגַּעְגּוּעִים לָעֶרֶשׂ הָאַחַת הוֹמִים בְּאָזְנֵינוּ כְּגַלֵּי הַמַּיִם לָשֶׁפַע — — עַד אֲשֶׁר ...
אל הספר