היצירה כמקום מפגש: יוצר מתגעגע וקורא מחפש את געגועיו

871׀ יצירה וגעגו ע המיוחסת על פי רוב לאובייקטים של מעבר ( ויניקוט, 1971 ) . לדעת בשלאר, הדמיון "בפעולותיו התוססות, מנתק אותנו הן מן העבר והן מן המציאות . הוא נפתח אל העתיד" ובהקשר זה הוא מציע להוסיף מה שהוא מכנה 'פונקציית אי ממשי' "על פונקציית הממשי, הנסמכת על העבר, כפי שמגדירה אותה הפסיכולוגיה הקלאסית" ( בשלאר [ 1957 ] ,2020 עמ' 29 ) . כמו בחוויה הנפשית, האפשרות להחזיק את ה'אי ממשי', או את 'הנעדר' מהווה את התשתית להתפתחותו של הדמיון ( ויניקוט, 1791ב ; Bromberg , 2001 ; שלגי, 2022 ) . ה'אי ממשי' מעניק דווקא לחלק הממשי שקיים ביצירה את חיוניותו, הוא משיב "לאבן את אבניותה" כדבריו של שקלובסקי ( 1917 Shklovsky, ) , או בלשונו של בשלאר : "הדמיון מתמקם בדיוק ברווח שבו פונקציית האי-ממשי באה לפתות או להטריד — תמיד לעורר — את האדם הרדום בתוך האוטומטיזמים שלו" ( בשלאר [ 1957 ] ,2020 עמ' 30 ) . כאשר אדם יוצר מתוך געגוע ומבטא את געגועיו בדרכו האומנותית הוא מצליח לייצג בדרך חיה ( 1952 Segal, ) את החוויה הפנים-נפשית הייחודית שמתגבשת מתוך המתח המתחולל בתוכו : בין הממשי למדומיין, בין הנוכח והנעדר, בין ה...  אל הספר