ה געגוע בט יפ ול — ד וגמ א ות קלי ניו ת׀ 115 שבמקרה הנדון כאן, נפשה של המטופלת הייתה חבולה עוד משלביה הראשונים של התפתחותה הנפשית . היה נדמה שבמרחב גידולה הראשוני לא נמצאה סביבה הורית שתתגעגע אליה, דבר שהותיר אותה ברעב רגשי גדול . במהלך הטיפול נדרש אייגן למלא תפקידים אימהיים ( הוריים ) ראשוניים, להתגעגע אל המטופלת ובמקביל לייצר מציאות ריתמית של פגישות המוגדרות בזמן ובמרחב — כלומר לייצר סביבה אימהית המבוססת על יסודות חושיים . רק אז יכולה הייתה המטופלת להפנים בתוכה "יסודות של געגוע", כפי שאני מכנה זאת, להתגבר על חרדה קיומית ולחוש חוויה אינטגרטיבית ומלאה של עצמה . בהיעדר האפשרות לגעגוע חשה עצמה המטופלת ריקה ומורעבת, וכדי להתמודד עם כאב רגשי זה מילאה עצמה באופן קונקרטי באוכל ורוקנה את כעסה על המטפל . התהליך הטיפולי שבמסגרתו התפתחה היכולת להתגעגע אִפשר לה להפוך את הרעב לתיאבון : למלא את עולמה הפנימי במחשבות, דמיונות וכוח יצירה ופעולה . כך מתאר אייגן את המקרה : שילה, אישה הסובלת מעודף משקל, מתלוננת על אכילת יתר . היא אומרת לי שהיא עומדת להפסיק את הטיפול אם לא אעזור לה לשלוט בעצמה . היא תובענ...
אל הספר