הגעגוע בט יפ ול — דוגמ א ות קלי נ יו ת׀ 111 כשגלידת 'גוד יומר' שבה אל הבמה, ואני הבחנתי בה שוב כאפשרות ממשית בעולמי . איזו הפתעה הייתה זו, כשגיליתי כי לא ניתן להשוותה לגלידה שהייתי מורגל בה . מילוי המשאלה אִפשר לי לעבד את געגועי ילדותי בדרך יעילה ורבת עוצמה הרבה יותר מכל מניעה וויתור עצוב עליה ( מיטשל ,2003 עמ' 241 ) . מיטשל מצביע על כך שמילוי קונקרטי של משאלה פועל פעולה רבת עוצמה על החוויה הנפשית וכי ערכה המרפא עדיף על זה העולה מתוך התמודדות עם מניעה וויתור . לדעתו, החותרת תחת עקרונות העבודה של התיאוריה הקלאסית, עקרון 'ההינזרות' עשוי להביא לכך שמטופלים מסוימים לא יצליחו לעולם לעבד את געגועי ילדותם . יותר מכך, הוא רואה בוויתור על הכמיהה — מתוך מה שהוא מכנה "תהליך של המרה רציונלית [ דהיינו ] הכפפת המשאלה הלא-מודעת ל'תהליך שניוני'" ( שם ) — מתכון להופעה של געגוע שאיכויותיו שליליות ושאינו מעיד על הרחבה נפשית . לדידו, "להינזרות הממושמעת הזו ישנה איכות עצובה ומלאת געגוע" ( שם ) . מיטשל מבקש להציע כיוון אחר של עבודה, לא של מרחק אנליטי, אלא של מוכנות לבדוק הלכה למעשה פתרונות שהמטופל מציע . את...
אל הספר