ג. "ריח של עבר" — הגעגוע כמטאפורה

"ריח ש ל עבר" — הגעגוע כ מטאפ ורה׀ 53 אף שהוא ייצוג סימבולי לכאורה, הוא ממשיך ומקיים את היסודות החושיים שעומדים בבסיסו . יוצא שהגעגוע פועל באופן מטאפורי : הוא מצליח להחזיק בו זמנית אחדות של ניגודים, את הקונקרטי והמופשט, את הראשוני והמשני, את ההיולי עם המעובד, את התשוקה והכמיהה עם האֵבֶל ואת ההווה עם העבר והעתיד . כשאנו מייחסים לגעגוע איכויות מטאפוריות, אנו חורגים לכאורה מן ההקשר האינטואיטיבי של המושג . מטאפורה נקשרת על פי רוב לתהליכי יצירה ונידונה בהקשרים של תורת הספרות ( אריסטו, 2003 ; יאקובסון, 1986 ; בורחס, 2007 ; זנדבנק ; 2002 ) , אך למעשה היא צורת מחשבה ולא אמצעי לשוני ( אמיר, 8102א ) . באופן טבעי המטאפורה משמשת אותנו רבות בשגרה של חיי היומיום . משמעות המילה ביוונית מסביר דויטשר ( 2007 ) , היא "'לשאת לעבר' ( מטא = 'לעבר', פור = 'לשאת' ) . או אם להיעזר במקבילה הלטינית, 'מטא-פורה' פירושה 'טרנס-פר' . ואמנם לא צריך להיות משורר כדי להעביר מושגים ממחוז לשוני אחד למחוז לשוני אחר [ שכן ] המטאפורות נמצאות בכל מקום, לא רק בשפה, אלא גם בדרך מחשבתנו [ . . . המטאפורה היא ] המנגנון העיקרי שבאמצ...  אל הספר