שער ראשון: כחול - איך להסביר געגוע?

13 שׁוּרוּת שׁוּרוּת פִּזַּרְתִּי עִרְבּוּבְיָה מְשֻׁנָה דְּמָעוֹת, חִיּוּכִים רְחוֹקִים כְּאֵב, גַּעֲגּוּעִים תְּמוּנוֹת שֶׁרַק בְּזִכְרוֹנִי עוֹד כְּמוֹ פְּרָחִים בָּרוּחַ תְּמוּנוֹת שֶׁרַק בְּזִכְרוֹנִי פְּזוּרוֹת בָּרוּחַ לְכָל עֵבֶר זְרוּעוֹת זְרוּעוֹת 1 הלינה בירנבאום, כמו פרחים ברוח, אפר ואבק קרניים של שמש נשפכות אל המרפסת הסגורה הפונה לצד דרום . גרנו בבניין גדול ובשש כניסותיו גרו שכנים רבים . אבל בתמונה שבזיכרון, נראית רק מרפסת שבה אפשר לרחוץ באמבטיית שמש ( כך המליץ לעשות ד"ר ספוק, בספר שתורגם לפורטוגזית ) . אין איש בתמונה, אף לא המולת השכנים מן הכניסות הסמוכות . רק קרניים אלכסוניות חמות, גם בימי החורף הירושלמי הקר . תמונה אחרת חוזרת ועולה . יום אפור . מצמד החלונות הגדולים של חדרי נשקף נוף חורפי שמשתרע מביתנו שבקומה הרביעית אל עבר ההרים הסובבים את ירושלים . אפילו בימים קרים אפשר לראות את נבי סמואל שמצפון . גשם יורד . ערפל דק . על מדף הספרים מונח הספר של מרים ילן שטקליס "מעשה בילדה בודדה", ואני כבר קוראת וזוכרת אותו כמעט על פה . אין איש בחדר, רק חלון גדול ונקי ונוף רחב, אפור ועצוב . התמונה השלי...  אל הספר
כרמל