ח ל ק א : מ ב ו א 144 בהנחה שגם הפעם מזל כבר הבין מראש את כוונתו . בתגובה מזל רועד ומתקשה לדבר, כנראה מחמת התרגשותו מהאמפטיה שמגלה מינץ . בבית גוטליב, בשיחה שמתקיימת אחרי שתרצה קראה את זיכרונות מזל, אומר מינץ "אנחנו יה האלמנים האומללים", ומשתמע שהוא כולל את מזל ביחד עם עצמו . פעם שני ", ובסמוך לכך את שם אמי לא נשא עוד על שפתיו אומרת תרצה על אביה : " שבים שני הגברים ומתראים פנים בליל יום הכיפורים בבית הכנסת, בעוד סצנה את מקומה של לאה המתה בחייוממלאעקביה החי נראה כי רגשית . לכאורה הרגשיים של מינץ . מכאן ואילך הולך ומתפתח הקשר של תרצה עם מזל, ומינץ לא מוזכר עוד ביחס אליו, עד לסצנת המחלה של תרצה . לפני כן טרח מינץ בארגון השידוך של תרצה ללנדא, אבל אין הוא לוחץ עליה להינשא לבחור כשהיא מגלה התנגדות . כבהלתו וכשהוא שומע מתרצה על כוונתה להינשא לעקביה, למרות מה שנראה הראשונית, אין הוא מביע התנגדות מפורשת . להלן משתמע שהלך להיפגש עם מזל, והוא מספר לתרצה שהיא עתידה לפגוש אותו על קבר אמה לכשתחלים מחוליה . תרצה נבהלת בשומעה על כך, וכועסת על שעקביה אינו משיב על ודגש עוד מכתבה ואינו בא לבקרה, והתוצאה ...
אל הספר