"בדמי ימיה" הוא מסיפוריו האהובים ביותר של עגנון . דורות של תלמידים קראו אותו בבית הספר, מיטב חוקרי יצירת עגנון צללו לעומקו, וכמה מבכירי הסופרות והסופרים העבריים בדורות הבאים הושפעו ממנו עמוקות . הסיפור אף של תרצה, הנערה שבחרה – החידתי במידה רבה – הומחז והוסרט . סיפורה להינשא לאהוב נעוריה של אמה המתה, סיפור שהיא מספרת בצורת זיכרונות, שאותם היא מעלה על הכתב בתקופת הריונה, מעורר שאלות פסיכולוגיות עמוקות, בה בעת שלשונו המתוחכמת של עגנון מותירה כר נרחב לפרשנים ין מדובר בסיפורמען הדיוק, א ולמבקרים להציע ניתוחים ספרותיים מגוונים . ול אלא בנובלה, שהיקפה ומורכבותה עולים על אלה של סיפור קצר . , שנדפס אז התקופה בכתב העת 1923 הנובלה ראתה אור לראשונה בשנת בוורשה, בימים בהם התגורר עגנון בגרמניה . כידוע, ש"י עגנון נולד כשמואל בעיירה 1887 בשנת – או טשאטשקיס, בכתיב שהיה מקובל עליו – יוסף צַ'צְ'קֶס היא "בוטשאטש", "ביטשאטש", "בוצץ", ובחלק מיצירות עגנון – בּוּצ'אץ' שבגליציה המזרחית . חבל ארץ זה, שמקומו הגאוגרפי הוא במזרח – "שִׁבּוּשׁ" אירופה אך תרבותית שאף גם אל מרכזה, נקרע מעל ממלכת פולין ההיסטורית , והיה מאז ...
אל הספר