גם הסליחה 'אמנם גדולתך גדלה וגברה' נודעה בשתי מחרוזות פתיחה שונות . האחת 'יוצר נשיה ונוטה שמי עליה' ( פה ) , שהייתה מיועדת, כנראה, ליום כיפור שחל באחד מימי השבוע, והאחרת ליום כיפור שחל בשבת 'ידך אלהים נגעה בי נגוע' ( פו ) , אשר שני טורי החתימה שלה 'שא נא פשע פוגעים בך פגוע / והמציאם סליחה ביום כפור ומרגוע' ( סלק מלפניך את פשעי הפונים אליך בתפילה וסלח להם ביום כיפורים ושבת ) מכריזים על כך במפורש . על פיהם מכריז הציבור בסוף כל מחרוזת 'שא' וכולי . גם זו דוגמא לשינוי הייעוד הליטורגי שהמשורר נתן לו ביטוי במחרוזת פתיחה מיוחדת המציינת את הדבר . תהליך דומה עבר על הסליחה 'אזלו ימינו' ( ע ) המופיעה בקטעי גניזה רבים כשהיא מלווה במחרוזת הפתיחה 'ישע ועוז ממרום תשלח / וקבל שוועינו כקטורת ממולח' . וזו פתיחה ההולמת היטב את ההמשך של הסליחה, שם מבקש המשורר בסופי המחרוזות שתתקבל תפילתו כקטורת, ולפי הסדר כקטורת מור דרור, כקטורת קנמון, כקטורת בושם, כקטורת קידה, כקטורת נטף, כקטורת שחלת . בקיצור כל סממני הקטורת המנויים בספר שמות פרק ל . והנה בכתב יד של מחזור מנהג צרפת הסליחה מופיעה בלוויית מחרוזת פתיחה המציי...
אל הספר