ויקרא שמו אל נסי / כי יד על כס יה / מלחמה לי'י בעמלק מדור דור' ( שמ' יז יד - טז ) . המחרוזת האחרונה בלבד יצאה מכלל החובה הזאת ונחתמה בקטע הפסוק 'זכור חרפתך מני נבל כל היום' ( תה' עד כב ) , שגם הוא הפותח בלשון 'זכור', מעניינו של היום . חז"ל קשרו כידוע בין המן האגגי ובין אגג מלך עמלק 32 ( שמ"א טו ח ) . בצורה דומה מלווים תיאורי הביזה שבזז נבוזראדן שליח מלך בבל את אוצרות בית ה' בסליחה לתשעה באב 'אקראה היום צום' ( לב ) . במקרה זה מלווים את מחרוזות הסליחה לשונות התיאור של המאורע במקרא ( מל"ב כה ח - י ) ברצף מלא . גם במקרה זה המחרוזת האחרונה בלבד יצאה מכלל חובת הדבקות בלשונות הכתוב, והיא חותמת ברמז ללשון התפילה במעמד הסליחות 33 'אל מלך יושב על כסא רחמים' . גם בסליחה 'אזכרה יום זה' ( סו ) אשר לצום גדליה מצא הפייטן מקום לשלב בפסוקי החתימה את לשונות הכתוב השייכים למאורע . כך הם באים כלשונם בפי הנביא ירמיהו ( נ ו - ז ) המעודד את גולי בבל השבים לארץ . גם הפעם המחרוזת האחרונה החתומה בשמו של הפייטן 'יוסף' היא לבדה יוצאת מן הרצף ההדוק 34 של לשונות הכתוב . הסליחה לתשעה באב 'אעיר אנחה ומנוחה אזנח' ( לו...
אל הספר