פרק ז: “אבי המשכילים” נחמן קרוכמל

180 שמע ישראל • אורן יהי – שלום בזמנו – במקרה זה האידיאליזם הגרמני ( הפילוסופיה "ההגיונית" כינה אותה ) . הזיקה ל"זמן" ב מורה נבוכי הזמן נושאת משמעות נוספת – לראשונה מנתח חכם יהודי באופן שיטתי וביקורתי ( מדעי-מודרני ) את תולדות ישראל, ומתייחס גם לכתבי ישראל . כך "נכנסה" היהדות ל"זמן", כלומר להיסטוריה, כמו כל תרבות חיה פועלת, מושפעת ומשפיעה . ראוי לשים לב כי ההוגים שהוזכרו כאן לפני נחמן קרוכמל, הובילו קו שכלתני בעל פוטנציאל אוניברסלי מובהק . אף שרמב"ם האמין כי תורת עם ישראל, לרבות יצירות חז"ל, מכוונת לדעות אמיתיות ולתיקון החברה, הרי שייעוד השקפתו ופסגתה – "לידע" – היא מצוותו של היחיד . במובן זה, גם תורתם של שפינוזה ושלמה מימון דומות . משנת נחמן קרוכמל נטועה בראשית המאה התשע עשרה, ימי התנועה הרומנטית והתגבשות הלאומיות באירופה . שאלות חדשות על אודות רוחו של הקולקטיב, העם, לאור תולדותיו – כלומר ההיסטוריה הייחודית שלו – כבר ניצבות במרכז שיח ההגות של אירופה . על מי השפיע נחמן קרוכמל ? נחמן קרוכמל פעל בראשית המאה התשע עשרה ועיצב דור צעיר של משכילים יהודים שהעריצו את דעותיו, על אף מיקומו במזרח ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד