80 | מרחיבות את השורות : נערות, נשים ומנהיגוּת בעיתות משבר והזדמנויות אצלי הגוף מדבר את הדעות שלי . אני צובעת אותו בצבעי מלחמה, אני כותבת עליו דברים, אני פלקט חי . ( עינב, 17 ) אני מבטאת את האקטיביזם שלי בגוף . אני ממש לא צריכה ללכת עם שלט . אני השלט . וזה שלט משתנה . אני יכולה ללכת למצעד הגאווה ולצבוע למשל את הדגל על הגוף . הרעיון עלה לי כשהייתי ממש צעירה, לפני כמה שנים, וראיתי נשים שכותבות על הגוף שלהן 'אני שרמוטה׳ . בהתחלה לא הבנתי למה הן מצהירות את זה על עצמן, הייתי כמובן צעירה, אבל כשהבנתי נדלקתי על הרעיון . ( גילית, 5 . 17 ) פנלופה אינגרם ( 2009 Ingram, ) טוענת שהכרה בגוף כמרחב דינמי, משתנה ומתהווה, ולא כמשהו קבוע או סגור, מאפשרת לשחרר אותו מהמשמעויות הפטריארכליות והדיכוטומיות שנכפות עליו . תפיסה זו מדגישה את האופן שבו הגוף והתודעה עשויים להתנגד לדיכוי . הקשבה לדברים אלה מאפשרת לראות את התנועה שמתארת אליזבת גרוס, שהופכת את הגוף לאתר של כוח, שיכול לסמן בו-זמנית את הפגיעות ואת הכוח . בכל פעם שאני נעמדת ומדברת מול קהל, אני מרגישה שאני נהיית גדולה יותר, גבוהה יותר . ממש פיזית . כאילו...
אל הספר