282 פרק אחד עשר לחינוך המדעי היה גם היבט לאומי אשר החל כבר בתקופת המהפכה הצרפתית, ובא לידי ביטוי בולט במלחמת העולם השנייה . החינוך הממלכתי כחינוך לאומי היה שותף לגישה זו . לצד שני נרטיבי העל האלה, שעצבו את מטרות החינוך המדעי הממלכתי, היתה גם התפיסה הניסיונית החווייתית של לימוד תופעות פיזיקליות והבנת הסביבה . גישה זו התפתחה בחינוך העברי ויהושע מרגולין היה אחד מדובריה הבולטים . א . המדע בשירות האדם ( גם הישראלי ) מאז תקופת ההשכלה נעשה המדע אחד מסמלי הקִדמה ולאחר המהפכה הצרפתית הוא הפך להיות אחד מנדבכי מדינת הלאום . המדע אִפשר, כדברי הריסון במאה ה- 9 החלו לשגשג וג'ונסון, לעצב עתיד משותף ולא רק עבר משותף . האוניברסיטאות באירופה, בארצות הברית וביפן . השלטונות הכירו ביתרונותיה של הקהילה האינטלקטואלית ובתרומתה לחברה . גם הציונות, שהגדירה את עצמה כתנועה מודרנית, הכריזה על מחויבותה למדע כפי שעולה מדבריהם של אבות הציונות . האוטופיה הציונית ראתה במדע חלק הכרחי בבינוי האומה היהודית . אחת הדוגמאות הבולטות לכך הוא הספר אלטנוילנד של הרצל, שבו מתוארת ארץ ישראל כארץ מודרנית מבחינה טכנולוגית : מדינה שיש...
אל הספר